ב ר י   פ ר י ג ת
סופר ומתשבץ
ס י פ ו ר   ק צ ר    מ ע ו ל ם    ה מ ח ש ב י ם

סיפור קצר שפורסם בשבועון אנשים ומחשבים                                               חזרה למסך הקודם

ב ג ד י   ה מ ל ך   ה ח ד ש י ם

מייק נכנס בצעד מהיר אל המשרד. בידו אחז תיק-ג'יימס-בונד חוּם וידו השנייה נתחבה ברשלנות לתוך כיס הז'אקט שלו, שנתפר בצבע זהה לתיק. ברגע שנכנס פנימה, נדם הד צעדיו שנבלע בשטיח הרך מקיר-אל-קיר שכיסה את רצפת חדר המזכירוֹת.
המזכירה הראשית הביטה בו במבט עגמומי. שתי המזכירות האחרות נראו לפתע עסוקות ביותר - האחת בתיוק והשנייה בתקתוק.
"מישהו מת?" התעניין מייק והטיח את תיקו על שולחנה של המזכירה הראשית, בעודו מתיישב לרוחב הכיסא. "שורר פה ממש אֵבל, הא?"
"מצטערת שהפרעתי לך," אמרה המזכירה והזיזה את תיקו אל קצה השולחן. "בזבזתי רבע שעה לאתר אותך, ובינתיים הבוס משתולל במשרד ומכלה בנו את הזעם שלו. ממש וזוב בשיא התפרצותו."
"אני יכול לתאר לעצמי," גיחך מייק וניפח את לחייו. "ממש הגדרה קולעת. טוב, אני מקווה בשבילי שלא צדקתי. גם אם מישהו לא מת, אז מישהו בדרך למות והוא יושב כאן מולך... הא! די, את יכולה להתחיל לחייך. הזעם של הבוס יעבור כעת אליי. ואפרופו וזוב, מכירה את הסיפור על הטייס שעומד לנחות עוד מעט בנאפולי ופתאום מודיע לנוסעים - זוכרים את הפתגם: 'לראות את נאפולי ולמות'? אז כעת אנחנו בדיוק מעל הר וזוב והדלק במטוס נגמר... הא הא הא. מכּירה?"
"כן."
"חבל, רציתי לספר לך אותו." הוא הבחין במבטיה הזועמים והפסיק. כנראה שהבוס היה הפעם תוקפני במיוחד.
"מייק הגיע," אמרה המזכירה לאינטרקום, ומייק שמע נהימת תשובה. המזכירה הנהנה והחוותה אל דלתו של הבוס. מייק ניתר על רגליו, גָרף את תיקו ונכנס פנימה.
"איפה היית, לכל השדים," שאג הבוס מפינת החדר, שם היה עסוק ליד מכשיר טלוויזיה צבעונית עשרים אינץ'. "אל תענה לי. זרוק את התיק שלך באיזשהו מקום ושב."
מייק ביצע את המצוּוה עליו והמתין. הבוס עזב את הטלוויזיה ובצעדים נמרצים פסע על השטיח אל שולחנו וצנח על כיסאו הענק. ממדי גופו, שמתאגרף במשקל כבד היה ודאי מתברך בהם, התאימו בהחלט לכיסא. בכלל, הבוס נראה כמו איכר שהגיע בטעות לתפקיד הבכיר.
"מה קורה במחלקה שלך, לכל הרוחות?" שאל הבוס בתוקפנות ומשך ימינה ושמאלה את העניבה שלו בתנועה עצבנית, ומיד הוסיף, "אל תענה לי! אני עוד מסוגל לקרוא את הדו"חות המרוכזים והמתומצתים המספרים על כך. אני ממתין לבשורה חדשה, וזו איננה." הוא הפסיק לרגע והחל מפטם את המקטרת שלו בטבק.
"אבל רק הבוקר הייתי אצלך כאן ודיברנו..."
"לעניין, מייק," נהם הבוס בבוז, כאילו חל הבוקר לפני שבועיים לפחות. "תאר לעצמך מה היה קולומבוס מרגיש, לוּ לאחר שהגה את הרעיון לגלות את אמריקה, היה מישהו אחר מגיע לשם לפניו?"
"ראשית," העיר מייק, "קולומבוס לא הגה רעיון לגלות את אמריקה אלא להגיע להודו ממערב. שנית, קולומבוס לא היה הראשון שהגיע ממש לאמריקה אלא אַמֶרִיגוֹ וֶספּוּצִ'י..."
הפעם הבוס התפוצץ באמת.
"העניינים במשרד רותחים ואתה מדבר על קולומבוס ו... וֶספּה... מי זה בכלל?" נופף בידו כאילו הוא מסלק זבוב טרדן. "מייק, אני מרגיש מרומה. מטופש. כולם יצחקו ממני. שליט משחקי המחשב לא חשב על המובן מאליו."
"אבל אולי סוף-סוף תספר לי במה מדובר," ביקש מייק.
"בזה מדובר!" שאג הבוס ואץ חזרה אל פינת החדר. "בלהיט הגדול של משחקי המחשב שלנו, במשחק אש בחלל."
"בוס," אמר מייק בסלחנות. "על מה אתה מדבר? הצלחנו לפתח את המשחק המושלם. אש בחלל הוא המשחק האינטליגנטי והמושך ביותר מסוגו. ילדים ומבוגרים גם יחד מכורים לו בכל דקה של זמנם הפנוי ומנסים לנצח את המחשב בקרבות החלל המרתקים המוקרנים על המסך הקטן. מה אתה יכול לרצות יותר מזה?"
"תפסיק לצטט לי את אנשי המכירות שלנו!" דרש הבוס והפעיל מערכת קלידים קטנה שהיתה מקוונת אל מכשיר הטלוויזיה. "הבט!" נהם וכמעט מיד ניעור מסך הטלוויזיה לחיים. בעוד הבוס מקיש בזריזות על הקלידים, התפתח על המסך קרב חלל שובה עין. הבוס החל להילחם במחשב ומיד חדל.
"אני אף פעם לא טוב במשחק הזה," רטן בחוסר סבלנות ומשך את אצבעותיו העבות מן הקלידים.
"ולמרות זאת אתה מוֹכר אותו בהצלחה רבה, וזה מה שחשוב," העיר מייק בחיוך קל.
"מספיק עם הלהג הזה," נהם הבוס. "אמת, אתם יצרתם את משחק הטלוויזיה הממוחשב הנמכר ביותר. אינספור אנשים נלחמים נגד המחשב הכלול במשחק ורובם מפסידים. ומה הפלא? המחשב פשוט חכם וזריז יותר."
"כמובן, אחרת אף אחד לא היה קונה את המשחק, כי הקונים מחפשים אתגרים ומעדיפים משחקים מתוחכמים," הסכים מייק. "וכדי לנצח את המחשב צריך הרבה אימון וסבלנות. בוס, אנחנו לא מתקדמים לשום מקום. אולי תירגע ותעבור לעניין ששוכב לך על הלב."
"אתה יודע היטב מה קרה למכירות החברה שמתחרה בנו," אמר הבוס. "המשׂחק שלנו שבר את השוק ואותם. והנה, הבוקר קיבלתי - לא משַׁנה בדיוק איך - עותק ראשוני של משחק מחשב שהם יצרו, ואשר עומד לצאת בשבוע הבא לשוק משחקי המחשב. והמעניין ביותר הוא, שהמשחק הממוחשב שלהם הוא לא משחק עצמאי אלא קשור קשר הדוק למשחק שלנו אש בחלל."
"מה?" לא הבין מייק.
"הבט," המשיך הבוס ונטל לפתע לוח קלידים נוסף בעל צורה שונה, חיבר אותו למכשיר הטלוויזיה והפעיל את הקלידים. בין רגע התפתח קרב חלל על המסך, בליווי ההבזקים המוּכּרים וקולות הנפץ. מייק קם על רגליו והתקרב אל המסך כשפיו פעור למחצה. המחשב של אש בחלל ניהל את הקרב ובמקביל התמודד נגד המחשב המתחרה. המחשב של אש בחלל נלחם היטב, אך לשווא. המחשב השני היה טוב יותר והביס את יריבו.
"זה הסוף שלנו!" שאג הבוס והלם על המדף, עד ששני לוחות הקלידים קיפצו ואיימו לנחות למטה על השטיח. "המנוּולים האלה יצרו משחק מחשב שמסוגל לנצח בקלות את המחשב שלנו במשחק שלנו. איזו בושה! מדוע, לכל הרוחות, לא חשבה מחלקת הפיתוח שלך על מחשב מתחרה כזה? אנחנו היינו גורפים הון ממכירת סט של שני מחשבים. כעת יקנו כולם את משחק המחשב שלנו בתוספת עם המחשב שלהם ואני איראה טיפש מושלם ואפסיד הון."
"אבל..."
"אל תענה לי! אני דורש שאתה תיגש מיד לעבודה. אני רוצה שתייצר לי מחשב שמסוגל להתחרות במחשב אש בחלל שלנו, ביעילות רבה אפילו יותר מהמחשב שלהם. אני רוצה עבודת עשרים שעות ביממה, שתביא ליצירתו במהירות שיא. מחר בבוקר תיערך ישיבה בנושא ומוטב שתתכונן אליה היטב ותגיש עלויות ולוחות זמנים מפורטים. הבנת? ואני עוד חשבתי שהרעיונות שלכם הם הטובים בשוק. מה אתה מביט בי ככה? חבל על כל שנייה שאתה מקבל משכורת. אתה חופשי לצאת. כן, ואחר-הצהריים אני לא אהיה במשרד. אני צריך לצאת כעת הביתה."
מייק עזב בפנים חיוורים. גם הבוס, לא לפני שארז את משחק המחשב המתחרה. מעניין מה יגיד בנו הבכור על המשחק.
                                                                              *
הנער בן הארבע-עשרה קפץ משמחה על התוספת למשחק האהוב עליו. בעוד האב מביט בו, הרכיב הנער ללא כל בעיות את המחשב המתחרה והפעיל אותו נגד המחשב של אש בחלל. כמובן שהמחשב המתחרה הביס את המחשב המקורי.
"נו, מה אתה אומר?" שאל הבוס בחריקת שיניים. "איך המשחק החדש? מדהים, נכון?"
"להגיד לך את האמת, אבא?" השיב הנער וניתק את המחשב המתחרה. "הפעם הִצלחת לייצר בזבוז של זמן וכסף. כשיש לי את אש בחלל בבית, אני מעדיף ונהנה לשחק נגדו בעצמי. מי בכלל צריך מחשב שישחק במקומי? זה אולי טוב מאוד לפרסומת עבור אש בחלל, אבל אתה יכול להאמין לי. אף אחד לא יקנה את המחשב השני..."

                                                                                                                                חזרה למסך הקודם